#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	בתים וחנויות שנשכרו ואירע נזילה או רטיבות בשטח המושכר או שאר תקלות חדשות אשר התחדשו ברשות השוכר, על מי מוטל לתקנם?	"לדעת השו""ע [סימן שי""ב סי""ז] על המשכיר, לדעת הרמ""א [סימן שי""ד] על השוכר[גר""א] ,וצריך לבדוק מה כתבו בחוזה."	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ	מחלוקת.	
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תקלות משמעותיות שמפריעות את מהות המגורים או ההשתמשות וראה אותם השוכר בזמן שבא לשכור אך לא דיברו אודתם השוכר והמשכיר מאומה וחתמו ביניהם חוזה, על מי מוטל לתקנם?	על המשכיר.	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הטעהו חברו והכניס לרשותו חפצים בהטעייה ורוצה למכור חלק מהחפצים כדי לשכור בכסף - סבלים שיזרקו לשוק את החפצים : 1] האם מחוייב להודיע לבעל-החפצים לפני שהוציאם/אחרי שהניחם בשוק?   2] האם מחוייב להודיע לב""ד לפני שהוציאם לשוק?  3] זרקם לשוק ולא הודיע לא לבעל-החפצים ולא לב""ד ונגנבו, האם חייב לשלם? ומה הטעם?       4] זרקם לשוק והלך להודיע לבעל-החפצים והתברר שבזמן שהלך להודיע לבעל-החפצים נגנבום [-מיד כשזרקם לשוק], האם מחוייב הזורק לשלם? ומה הטעם?     5] כשחצרו עומדת להשכרה, האם גם יכול לזורקם או שמא מחוייב להשכירו? ומה הטעם?"	"יכול למכור חלק מהחפצים כדי לשלם בכסף את הסבלים שיזרקום לשוק, ואף כשחצרו עומדת להשכרה, יכול לזורקם - ולטעון: לכולם אני מוכן להשכיר אך לא לך - מפני שהיטעתני, אתה נראה לי כמו אריה אורב.<br>1.כלפי דין ההודעה - הראב""ד והריטב""א המובאים בקצוה""ח כתבו שא""צ להודיעו - ומשום שעשה עמו שלא כהוגן במה שהיטעהו, וכמו""כ הרמב""ם כתב שדין ההודעה הוא רק מידת-חסידות והרא""ש כתב שמחוייב  להודיעו. <br>נחלקו הפוסקים האם יש מחלוקת בין הרמב""ם לרא""ש,   הב""י הרמ""א סוברים שנחלקו ולכן נחלקו השו""ע והרמ""א כמו מי לפסוק, שהשו""ע פוסק שרק משום מידת-חסידות יודיענו, והרמ""א פוסק שמעיקר הדין מחוייב להודיעו ואם לא הודיעו ונגנב, חייב לשלם וכן הט""ז והקצוה""ח לומדים שנחלקו הרמב""ם והרא""ש, הב""ח הסמ""ע והגר""א לומדים  שבזמן שהחפצים מונחים ברשותו, לכו""ע פטור להודיע למי שהיטעהו ואפילו אין בזה מידת-חסידות - כיון שהבעה""ב לא רוצה שיבוא לביתו לקחתם,   ורק לפני שזורקם לשוק כתב הרמב""ם שהחיוב בזה הוא להודיע לב""ד רק מידת-חסידות הוא - כדי שהב""ד ימכור חלק מהחפצים ובכסף ישכור מקום להניח בו את חפציו - כי שמא יגנבו את החפצים מהשוק שבו יניחם [באר הגולה] אבל מעיקר-הדין פטור להודיע לב""ד - כיון שהרי זה לא הודעה לבעלי-החפץ אלא זה כמו ""השבת-אבידה"" - שנחשב שיש לו אפשרות להציל את חפציו ע""י דבר חיצוני, וכך סותם השו""ע הרב [הלכות שאלה ה""ה] שחייב להודיע לבעל-החפצים אך רק לאחר שזרקם ולב""ד מידת -חסידות שיודיע אף לפני שזורקם,<br>אם זרקם ולא הודיע לב""ד לפני שזרקם לשוק, מחוייב מעיקר הדין לכו""ע להודיע לבעה""ב שזרקם לשוק ואם לא הודיע ונגנבו, חייב לשלם לבעל-החפצים את שויותם מדין מזיק בדינא דגרמי,[וישבע בעל-החפצים כמה הם היו שוים וישלם לו].<br>כשנגנב לפני שזרקם בזמן שהלך להודיע לבעלים, הבאר-הגולה כתב שהזורק חייב בדיני-שמים, וצ""ב מאיזה דין זה - הרי החיוב הודעה לפני שזורק הוא רק מידת-חסידות, ואיך נוכל לחייב בדיני-שמים מי שלא נהג מידת-חסידות?"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הניחו בחצרו שלא ברשותו חפצים, האם יכול לזורקם לשוק? והאם צריך להודיע לבעל-החפצים?: 1] בחצר שלא עומדת לשכירות?   2] האם יכול למכור חלק מהחפצים ולשכור בכסף סבלים שיזרקו את החפצים לשוק?            3]בחצר העומדת לשכירות - האם יכול לזורקם?           4                        4]איזה 2 קולות [מתוך 4] ישנם יותר במי שהטעוהו להניח ברשותו חפצים של אחר  ממי שהניחו  אצלו שלא ברשותו?	"1.יכול, והט""ז כתב שהוא רק כשהוא צריך את המקום - שאל""כ זה נהנה ולא חסר.  2.דעת הסמ""ע שהוא יזרקם וא""י למכור חלק מהחפצים כדי לשכור בשוויותם סבלים - כי לא התירו לעשות כן אלא כשעשה שלא כהוגן - שהיטעהו.<br>3. דעת רבינו ירוחם שא""י כיון שעומדת להשכיר, אבל שיטת הרמב""ם וכן פוסק השו""ע, שיכול - כי בזה השוו את מי שמניח בלי רשות למי שהיטעהו.    4. א] שיכול למכור חלק מהחפצים כדי לשכור מהם סבלים, משא""כ כשהניחו אצלו, א""י למכור. [סמ""ע]  ב]בהטעהו -  גם בחצר העומדת להשכרה, יכול לומר לך אינני משכיר משא""כ בהניחו אצלו שלא ברשותו, נחלקו בו הראשונים, לרמב""ם ולשו""ע, יכול, ולרבינו ירוחם [המובא בסמ""ע ובקצוה""ח] א""י.    ג] זורק אף כשא""צ את המקום שבו הניח, משא""כ כשהניחו אצלו, דעת הט""ז שמותר לזרוק רק כשצריך את המקום.  ד]לשיטת הרמב""ם והשו""ע תמיד אין חיוב הודעה - כיון שעשה עמו שלא כהוגן, משא""כ כאן כשא""צ את המקום יכול לזרוק רק כשיודיע לבעל-החפצים, ורק כשצריך את המקום יכול לזרוק ללא הודעה מוקדמת.[ט""ז]"	הלכה/טור ושו''ע ונו''כ/שלחן ערוך/חושן משפט/שכירות/סימן שיט		
